התאחדות בעלי מפעלי הובלה אגודה עותמנית נ' חן המקום בע"מ

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 13/9/11 במסגרתה דחיתי את בקשת התובעת (להלן גם המבקשת) למתן צו גילוי מסמכים נגד הנתבעת (להלן גם המשיבה).

המבקשת, התאחדות בעלי מפעלי הובלה היא ארגון מעבידים, ותביעתה כלפי הנתבעת היא לתשלום דמי טיפול ארגוני. התובעת עתרה לגילוי רשיון המוביל שבידי הנתבעת וכן לקבלת העתק מטופס 126 בו מפורטת רשימת עובדיה, פרטיהם האישיים ושכרם.

לטענת המבקשת, המסמכים נועדו לסייע בידה למנות את מספר הנהגים העובדים בנתבעת, על מנת שתוכל לכמת את תביעתה, בהתאם להוראות צו הרחבה בענף ההובלה, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז 1957 ולפי תקנות ההסכמים הקיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) תשל"ז – 1977 [להלן: התקנות].

על פי הנטען, ברשיון המוביל מופיע מספר המשאיות הפעילות אצל המשיבה, וחזקה היא כי המשיבה מעסיקה שני נהגים על כל משאית. עוד טוענת המבקשת כי ניתן ללמוד על מספר העובדים במשיבה מתוך הדיווחים לרשויות המס ולביטוח לאומי בטופס 126.

הבקשה מבוססת על הוראות סעיף 4 לתקנות ההסכמים הקיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) תשל"ז – 1977 [להלן התקנות] אשר לטענת המבקשת מחייבת את המשיבה למסור לה פרטים בדבר עובדיה.

לטענת המשיבה, הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה כלל אינן חלות עליה. לטענתה, עיסוקה הוא במיון ובטיפול באשפה, עיסוק אשר הוכר כענף בפני עצמו על פי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוא נפרד לחלוטין מהסיווג של ענף ההובלה.

אשר על כן, לטענת המשיבה אין לסווגה כ"מפעל הובלה" כמשמעו בצו ההרחבה בענף ההובלות, הוראות צו ההרחבה אינן חלות עליה, ומכאן גם שהוראות סעיף 4 לתקנות אינן חלות עליה, ואין לחייבה לגלות לתובעת מסמכים בדבר עובדיה. עוד טוענת המשיבה כי גילוי המסמכים שהתבקשו, הכוללים נתונים אישיים של העובדים, עלול לפגוע בפרטיותם של עובדיה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי לשנות מהחלטתי לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים.

דומה, כי אין צורך להכביר מילים על חשיבות עקרון הגילוי ועל מרכזיותו בזירת הדיון המשפטי, באמצעותו ניתן להגיע לחקר האמת, תוך שמירה על כללים מקובלים לרבות הכלל של-"משחק בקלפים פתוחים". עם זאת, עקרון הגילוי אינו ניצב לבדו, וכנגדו עומדים אינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין שלא להחשף שלא לצורך, וכן אינטרסים של צדדים שלישיים אשר אין חולק על זכותם לפרטיות.

שעה ששוקל בית הדין האם ליתן צו לגילוי מסמכים עליו למצוא את הפתרון אשר יאזן בין האינטרסים השונים. ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח', פ"ד נ"ו (5) 193 קבע בית המשפט העליון:

"הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע, הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט.... עם זאת, עיקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטמיים של הצד המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".

מן הכלל אל הפרט. עיון בפרוטוקול ישיבת הקד"מ מעלה כי בתיק זה הצדדים מסכימים כי עיסוקה של הנתבעת הוא בפינוי אשפה, ואולם, הם חלוקים בדעותיהם ביחס לשאלה המשפטית - האם בגין עיסוקה הנ"ל, התובעת היא "בעל מפעל הובלה" כמשמעו בצו הרחבה בענף ההובלה.

כפי שכבר ציינתי, בקשתה של התובעת מבוססת על הוראות סעיף 4 לתקנות ההסכמים הקיבוציים, אשר קובע כדלקמן:

בקשת פרטיםתק' תש"ן-19904.(א)מעביד החייב בתשלום דמי טיפול חייב למסור פרטים האמורים בתקנות 1, 2 ו-3(11) בנוגע למפעלו, על פי דרישת ארגון מעבידים הזכאי לקבל ממנו דמי טיפול.

בקשת פרטים

תק' תש"ן-1990

עיון בבקשתה של התובעת מעלה כי המסמכים שהתבקשו נחוצים לתובעת לצורך שומת דמי הטיפול הרלוונטים בהתאם לתקנות. ואולם, מלשון תקנה 4 עולה בבירור כי החיוב למסור מידע כאמור, חל על "מעביד החייב בתשלום דמי טיפול". המשיבה מכחישה כי היא חייבת בדמי טיפול והיא מעלה בהקשר זה טענות שבית הדין ידרש להכריע בהן.

אשר על כן, בטרם הכריע בית הדין בדבר החבות לשלם דמי טיפול, אני סבורה כי בשלב זה, אין מקום לחייב את המשיבה בגילוי מסמכים לפי תקנה 4.

עם זאת, ומאחר שאני סבורה כי לנתון אודות מספר הנהגים בנתבעת (בהשוואה לכלל עובדי הנתבעת), עשויה להיות רלוונטיות לצורך הדיון בשאלה האם התובעת היא "מפעל הובלה", אני מורה כי הנתבעת תביא עימה לדיון שנקבע ליום 26/12/11 את המסמכים שהתבקשו, על מנת שבמידת הצורך, בזמן הדיון, ניתן יהיה לגבש הסכמות עובדתיות בנוגע למספרי העובדים בחלוקה לפי עיסוקיהם בנתבעת, וזאת מבלי שהדבר יהיה כרוך בפגיעה בפרטיותם של העובדים אשר איננה לצורך.